פני כמה חודשים, בעת ביקור אצל אחי הגדול, הזמינה אותי גיסתי לטעום ממתק טעים בשם "טורונה" שהגיע אליהם ישירות מאיטליה. בהתחלה מאוד הסתקרנתי לראות מה היא תוציא מהקופסא… וכשראיתי את הממתק, פרצתי בצחוק גדול כשהבנתי שמדובר בממתק החלביצה!
אני זוכרת אותו עוד מימי הילדות שלי (ולא מאיטליה) אלא מכאן. מארץ ישראל שלנו הקטנה והטובה. בזמנו אפשר היה למצוא את החלביצה בכל מקום. החל מהחנויות הקטנות לממכר ממתקים, בכל מכולת שכונתית ובשווקים. הם היו מגיעים בעטיפות צלופן אישיות. ההבדל היחיד הוא שממתק הטורונה (האורח מאיטליה) הגיע מצופה בשוקולד ואצלנו זה נמכר ללא הציפוי.    אבל משותף לגמרי לשניהם הוא שכדי לאכול ממנו צריך להצטייד בשיניים בריאות וחזקות ו/או ברופא שיניים צמוד.

מסתבר שיש מעריצים רבים לממתק הזה (כנראה כל אלו ששיניהם חזקות) ולצערם היום כבר לא כל כך קל למצוא אותו בארץ. לרוב יש לערוך סיור באחד מהשווקים הגדולים בארץ, כמו שוק רמלה או שוק לוינסקי בת"א.
ובכן לאחר שראיתי את אהבתם והתרגשותם הרבה של משפחתי מהחלביצה ו/או בשמו האיטלקי טורונה ו/או בשמו האלגנטי נוגט. הבנתי שכאן נפלה בידי הזדמנות לאתגר יצירתי. והבטחתי להם שיום אחד  אכין להם את הטורונה האהוב בעצמי בבית. (טוב, להבטיח לא עולה כסף…) וכפי שכבר ציינתי זה היה לפני כמה חודשים, ואני כמובן עוד לא עמדתי בהבטחתי. לכן עכשיו לקראת טו' בשבט בחיפושי אחר רעיון למתכון שיתאים לתאריך הטעים הזה, נזכרתי בחלביצה שהובטחה והפעם הרמתי את הכפפה – ואפילו בפועל!

אני חייבת לציין כי רשימת המצרכים ואופן ההכנה אינם מסובכים כל כך. אבל מצריכים מיומנות מסויימת. כמו כן יש להצטייד במדחום (לא זה של הילדים, אלא מדחום למטבח) אחרת אתם יכולים למצוא את המטבח שלכם מלא בגושי סירופ סוכר. טוב אל תיבהלו כל כך אני סתם נסחפת… כי מי שבאמת אוהב את הממתק ואת המשחקים במטבח, ימצא את ההכנה מאתגרת ומעניינת. והכי חשוב שהתוצאה פשוט נהדרת!!

יש מתכונים רבים לממתק הנוגט,ברמות קושי שונות. (הכוונה לקושי הממתק ולא לקושי ההכנה). אני הכנתי מתכון ביניים. כלומר הממתק קשה אבל לא עד כדי שבירת שיניים. והוספתי רק אגוזי לוז ופיסטוקים. אבל אם אתם רוצים אתם יכולים גם לשלב שקדים ו/או אפילו פירות יבשים למשל משמש מיובש יכול מאוד להתאים.

לפני שאתם שואלים אותי כמה חתיכות יצאו לי. אני חייבת לציין כי זה מאוד תלוי בעובי שאתם עושים וגם בגודל שאתם חותכים וגם כמה שאריות מהחיתוך יצאו לכם (בקיצור אינסוף תרוצים יש לי) והאמת היא שפשוט לא ספרתי ואני לא זוכרת, כי חילקתי לכל מיני צורות. אבל אם להיות רציניים רגע אז זה היה משהו בסביבות 30-35 חתיכות מרובעות (כמו בתמונה).

המצרכים:

• 3/4 כוס דבש
• 300 גר' סוכר ( 1/2 1 כוסות)
• 2 כפות מים
• 1 חלבון מביצה בגודל L
• 100 גר' אגוזי לוז
• 100 גר' פיסטוקים

ההכנה:

1. תחילה יש לקלות את תערובת אגוזי הלוז והפיסטוקים בחום של 170 מע', למשך כ- 10 דקות , תוך כדי ערבוב מידי פעם. (בזמן הקליה הישארו קרובים כדי שלא ישרף) והניחו בצד לצינון.
2. ערבבו את הדבש, הסוכר והמים במחבת עבה, מעל אש קטנה, תוך כדי ערבוב מידי פעם. עד להמסה.
3. לאחר שהסוכר והדבש נמסים, הגבירו את האש ובעזרת מדחום לבישול ואפיה, הביאו את הקרמל לחום של 140 מע', תוד כדי ערבוב, והורידו מהאש.
4. הקציפו במיקסר עם בלון ההקצפה, את החלבון עד לקבלת קצף יציב.
5. הנמיכו מאוד את מהירות המיקסר, והוסיפו את הקרמל בזרם דק ואיטי. (שימו לב את השלב הזה חשוב לעשות איטי מאחר והקרמל רותח!!) והמשיכו להקציף עד שמסת הנוגט מסמיכה מאוד.
6. הוסיפו ידנית את האגוזים והפיסטוקים הקלויים וערבבו.
7. שיפכו את המסה לתבנית שטוחה, מרופדת בנייר אפיה מסיליקון, ובעזרת ידיים רטובות מעט החליקו את המסה.
8. הניחו את התבנית, לא מכוסה לייצוב של כ-3 עד 4 שעות.
9. לאחר הצינון קלפו את נייר האפיה. העבירו את הנוגט אל קרש חיתוך וחיתכו לקוביות, בעזרת סכין גדולה וחזקה. (ניתן לפזר מעט אבקת סוכר על קרש החתיך ועל הנוגט לפני החיתוך, זה עוזר מעט)

בתאבון לכולם ולהתראות במתכון הבא!